הלכה: אֵין בּוֹדְקִין מִן לֹא הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעֲלָה כול'. כְּתִיב שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ. אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ. מְנַיִין לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַייָנִין וּמַכִּין בִּרְצוּעָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר מִקֶּרֶב אָחִיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ. כָּל שֶׁתְּמַנֵּיהוּ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִן הַבְּרוּרִין שֶׁבְּאֲחֶיךָ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּתִיב וְהִתְייַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה. זְכוּת יַחֲסֵיהֶם עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה. עַד כְּדוֹן מִן הַקַּבָּלָה. מִדִּבְרֵי תוֹרָה. לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְחַל י֙י. לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אוֹיְבֶיךָ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה לא בא רבי יודה אלא להוסיף על דברי ת''ק ולא תידוק מיניה לת''ק כלום דאילו אמר ר' יהודה בת חלל כבת גר יאות אמרת דשוין הן לגמרי אבל השתא דאמר בת גר כבת חלל לא לגמרי הוא דמשוינן להו אלא שבא להוסיף על מה דקאמר בת חלל זכר פסולה ומוסיף ר' יהודה דבת גר כבת חלל היא ולא דמדמי להו דבת גר פסולה מן הכהונה כל היכא דאיכא בה צד גיורת ואפי' אינה מזכר בן זכר אבל חללה דוקא אם היא בת זכר מזכר בהא הוא דפסולה לעולם:
מתני' פליגא על ר' יוחנן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. וקס''ד דכמו לרבי יהודה בת גר זכר פסולה לעולם ואפילו בתה שנולדה מישראל כן נמי לת''ק בת חלל זכר פסולה לעולם דהא רבי יהודה אדברי ת''ק קאמר וקשיא לר' יוחנן:
פתר לה חללה מכהונה גרסי'. כלומר דבחללה עצמה שנתחללה בביאתה מן הכהונה מיירי כגון כהן שבא על הגרושה ואם נולדה לו אח''כ בת מישראל כשרה לכהונה אבל בת חלל בתה פסולה לעולם וטעמא דהתם החללה עצמה מטיפה כשירה נולדה אלא שנתחללה בביאתה והלכך בתה מישראל כשרה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות אבל זו שנולדה מטיפה פסולה אפי' בתה מישראל פסולה לעולם:
מתני' פליגא על רב. דקתני בת חללה מישראל כשרה לכהונה ובת חלל נמי בכלל דכשנשאת לישראל בתה כשרה לכהונה:
על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה. שהיא מזכר בן זכר אבל בת הבת ואבי' היה ישראל מותרת דס''ל לר' יוחנן לעולם אינה אסורה עד שתהא מזכר בן זכר שנולדו מהחלל עד סוף כל הדורות דבהא בת אחרון פסולה כבת הראשון אבל בת בתו מישראל כשרה דלא חמירא מבת חללה עצמה שנולדה מן ישראל דכשרה לכהונה כדפרישית במתני':
על דעתיה דרב בן ובת בן. הבן הזה שנולד מהחלל ובתו שלו וכן בת בת גרסינן וכן הבת שנולד מאותה הבת שהיא מחלל זכר אסורה ואע''פ שאביה היה ישראל מכיון שהבת ראשונה מחלל זכר נולדה:
מה נפק מביניהון. במאי פליגי כהן שבא על הגרושה והוליד בן והרי הוא חלל והלך הבן והוליד בן ובת והרי הן מחלל זכר:
רבי יוחנן. קסבר לא יחלל זרעו בעמיו כתיב מה בעמיו שנאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו זכרים אסורין ונקבות מותרות שלא הוזהרו נקבות על הטומאה אף בעמיו שנאמר כאן דוקא הנולדו מן הזכרים אסורין אבל הנולדים מן הנקבות מותרות כדמפרש ואזיל:
גמ' בת בת בת לעולם. כלומר דרב מפרש הא דקתני בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם לאו דבעינן שתהא מזכר בן זכר עד סוף העולם אלא כיון דבת ראשונה נולדה מחלל זכר פסולה היא ובתה ובת בתה לעולם והיינו דקאמר בת זו שנולדה מן החלל בת בת שנולדה ממנה ואפילו היה בעלה ישראל פסולה עד סוף כל הדורות:
מה כתיב בתריה. דכשתשמור ותזהר מכל אלה תהיה בטוח כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע:
כתיב והתייחשם. טעמא דרבי חנינא בן אנטיגנוס מפרש:
מדברי תורה. מנין לנו רמז לזה:
גמ' לא יהו אלא מן הברורין שבאחיך. מן המיוחסים ולפיכך כל שהוחזק אבותיו משוטרי הרבים משיאין לכהונה:
משנה: אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעֲלָה וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעֲלָה. וְכָל מִי שֶׁהוּחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִּׂיאִין לִכְהוּנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֵיהֶן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר 45b אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי הַיְשָׁנָה שֶׁלְצִיפּוֹרִי. רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִיגוֹנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מוּכְתָּב בְּאִיסְטְרַטָא שֶׁל מֶלֶךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אליעזר בן יעקב כו'. בגמ' מפרש טעם פלוגתייהו ומסקינן שהבא לימלך מורין לו כרבי אליעזר בן יעקב שלא ישא כהן בת גר וגיורת אבל אם נשא הלכה כרבי יוסי ואין מוציאין אותה מידו וזרעו ממנה כשר:
בת גר זכר. אפי' מישראלי' פסולה לכהונה כבת חלל זכר:
מתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם. בת בנו או בת בן בנו עד סוף כל הדורות אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה דבת חללה עצמה מישראל כשרה לכהונה:
מתני' אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה. התחיל לבדוק באימהות ומצא שאבי אביה שמש על גבי המזבח אין צריך לבדוק אחר אם אבי אביה דכיון דבנה שמש על גבי המזבח בידוע שמיוחס הי':
ולא מן הדוכן ולמעלה. אם מצא שהיה משורר על הדוכן:
ולא מן הסנהדרין ולמעלה. שהיו צריכין להיות מיוחסין שנאמר והתיצבו שם עמך בדומין לך ביחוס ובחכמה:
משוטרי הרבים. שהיו דנים דיני ממונות ודוקא בירושלים שלא היו מעמידין אלא כהן ולוי וישראל מיוחס אבל בגבולין הכל כשרין לדיני ממונות ואפינו ממזר:
וגבאי צדקה. כיון דממשכנין על הצדקה ומנצי בהדי אינשי אי הוה בהו מילתא קלה הוי לה:
אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של צפורי. בסנהדראות של עיר ששמה ישנה הסמוכה לצפורי והיו רגילין לייחס את הראוים לדון ועורכין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס:
באסרטיא של מלך. במחלקת חדש בחדש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחדש פלוני ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין שתהא זכות אבותם מסייעתם:
משנה: בַּת חָלָל זָכָר פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה לְעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָָׂא חֲלָלָה בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה וְגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. אֶחָד גֵּרִים וְאֶחָד עֲבָדִים מְשׁוּחֲרָרִין וַאֲפִילוּ עָד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת עַד שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִיּוֹרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי אליעזר בן יעקב כו'. בגמ' מפרש טעם פלוגתייהו ומסקינן שהבא לימלך מורין לו כרבי אליעזר בן יעקב שלא ישא כהן בת גר וגיורת אבל אם נשא הלכה כרבי יוסי ואין מוציאין אותה מידו וזרעו ממנה כשר:
בת גר זכר. אפי' מישראלי' פסולה לכהונה כבת חלל זכר:
מתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם. בת בנו או בת בן בנו עד סוף כל הדורות אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה דבת חללה עצמה מישראל כשרה לכהונה:
מתני' אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה. התחיל לבדוק באימהות ומצא שאבי אביה שמש על גבי המזבח אין צריך לבדוק אחר אם אבי אביה דכיון דבנה שמש על גבי המזבח בידוע שמיוחס הי':
ולא מן הדוכן ולמעלה. אם מצא שהיה משורר על הדוכן:
ולא מן הסנהדרין ולמעלה. שהיו צריכין להיות מיוחסין שנאמר והתיצבו שם עמך בדומין לך ביחוס ובחכמה:
משוטרי הרבים. שהיו דנים דיני ממונות ודוקא בירושלים שלא היו מעמידין אלא כהן ולוי וישראל מיוחס אבל בגבולין הכל כשרין לדיני ממונות ואפינו ממזר:
וגבאי צדקה. כיון דממשכנין על הצדקה ומנצי בהדי אינשי אי הוה בהו מילתא קלה הוי לה:
אף מי שהיה חתום בערכי הישנה של צפורי. בסנהדראות של עיר ששמה ישנה הסמוכה לצפורי והיו רגילין לייחס את הראוים לדון ועורכין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס:
באסרטיא של מלך. במחלקת חדש בחדש לצאת למלחמת בית דוד משפחה פלונית בחדש פלוני ולא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסין שתהא זכות אבותם מסייעתם:
הלכה: בַּת חָלָל זָכָר כול'. רַב הַמְנוּנָא בְשֵׁם רַב. בַּת. בַּת בַּת. לְעוֹלָם. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בְּעַמָּיו. מַה בְּעַמָּיו שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. אַף בְּעַמָּיו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן זְכָרִים אֲסוּרִין וּנְקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה וְהוֹלִיד בֵּן וְהָלַךְ הַבֵּו וְהוֹלִיד בֵּן וּבַת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב בֵּן וּבַת בֵּן וּבֶן בַּת וּבַת אֲסוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן בַּת בֵּן אֲסוּרָה וּבַת בַּת מוּתֶּרֶת. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. פָּתַר לָהּ חֲלָלָה מְבָנָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. פָּתַר לָהּ. לֹא בָא רִבִּי יוּדָה אֶלָּא לְהוֹסִיף. אִילּוּ אָמַר. בַּת חָלָל כְּבַת גֵּר. יֵאוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתר לה לא בא רבי יודה אלא להוסיף על דברי ת''ק ולא תידוק מיניה לת''ק כלום דאילו אמר ר' יהודה בת חלל כבת גר יאות אמרת דשוין הן לגמרי אבל השתא דאמר בת גר כבת חלל לא לגמרי הוא דמשוינן להו אלא שבא להוסיף על מה דקאמר בת חלל זכר פסולה ומוסיף ר' יהודה דבת גר כבת חלל היא ולא דמדמי להו דבת גר פסולה מן הכהונה כל היכא דאיכא בה צד גיורת ואפי' אינה מזכר בן זכר אבל חללה דוקא אם היא בת זכר מזכר בהא הוא דפסולה לעולם:
מתני' פליגא על ר' יוחנן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. וקס''ד דכמו לרבי יהודה בת גר זכר פסולה לעולם ואפילו בתה שנולדה מישראל כן נמי לת''ק בת חלל זכר פסולה לעולם דהא רבי יהודה אדברי ת''ק קאמר וקשיא לר' יוחנן:
פתר לה חללה מכהונה גרסי'. כלומר דבחללה עצמה שנתחללה בביאתה מן הכהונה מיירי כגון כהן שבא על הגרושה ואם נולדה לו אח''כ בת מישראל כשרה לכהונה אבל בת חלל בתה פסולה לעולם וטעמא דהתם החללה עצמה מטיפה כשירה נולדה אלא שנתחללה בביאתה והלכך בתה מישראל כשרה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות אבל זו שנולדה מטיפה פסולה אפי' בתה מישראל פסולה לעולם:
מתני' פליגא על רב. דקתני בת חללה מישראל כשרה לכהונה ובת חלל נמי בכלל דכשנשאת לישראל בתה כשרה לכהונה:
על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה. שהיא מזכר בן זכר אבל בת הבת ואבי' היה ישראל מותרת דס''ל לר' יוחנן לעולם אינה אסורה עד שתהא מזכר בן זכר שנולדו מהחלל עד סוף כל הדורות דבהא בת אחרון פסולה כבת הראשון אבל בת בתו מישראל כשרה דלא חמירא מבת חללה עצמה שנולדה מן ישראל דכשרה לכהונה כדפרישית במתני':
על דעתיה דרב בן ובת בן. הבן הזה שנולד מהחלל ובתו שלו וכן בת בת גרסינן וכן הבת שנולד מאותה הבת שהיא מחלל זכר אסורה ואע''פ שאביה היה ישראל מכיון שהבת ראשונה מחלל זכר נולדה:
מה נפק מביניהון. במאי פליגי כהן שבא על הגרושה והוליד בן והרי הוא חלל והלך הבן והוליד בן ובת והרי הן מחלל זכר:
רבי יוחנן. קסבר לא יחלל זרעו בעמיו כתיב מה בעמיו שנאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו זכרים אסורין ונקבות מותרות שלא הוזהרו נקבות על הטומאה אף בעמיו שנאמר כאן דוקא הנולדו מן הזכרים אסורין אבל הנולדים מן הנקבות מותרות כדמפרש ואזיל:
גמ' בת בת בת לעולם. כלומר דרב מפרש הא דקתני בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם לאו דבעינן שתהא מזכר בן זכר עד סוף העולם אלא כיון דבת ראשונה נולדה מחלל זכר פסולה היא ובתה ובת בתה לעולם והיינו דקאמר בת זו שנולדה מן החלל בת בת שנולדה ממנה ואפילו היה בעלה ישראל פסולה עד סוף כל הדורות:
מה כתיב בתריה. דכשתשמור ותזהר מכל אלה תהיה בטוח כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע:
כתיב והתייחשם. טעמא דרבי חנינא בן אנטיגנוס מפרש:
מדברי תורה. מנין לנו רמז לזה:
גמ' לא יהו אלא מן הברורין שבאחיך. מן המיוחסים ולפיכך כל שהוחזק אבותיו משוטרי הרבים משיאין לכהונה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְּשפחה בְדָרוֹם שֶׁהָיוּ קוֹרִין עָלֶיהָ עִרְעֵר וְשָׁלַח רִבִּי אֶת רוֹמַינוּס לְבוֹדְקָהּ. וּבָדַק וּמָצָא שֶׁנִּתְגַּייְרָה זְקֵינָתָהּ פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְהִכְשִׁירָהּ לִכְהוּנָּה. רַב הוֹשַׁעְיָה אָמַר. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִכְשִׁירוּהָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָָן. ווְלָד בּוֹגֶרֶת כָּשֵׁר שֶׁהוּא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח לֹא בוֹגֶרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. וְדִכְווָתָהּ כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה. לֹא גִיּוֹרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. הָתִיב רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲרֵי דּוֹר שֵׁנִי שֶׁלְּמִצְרִי הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה. עֲשֵׂה הוּא. חָזַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְאָמַר. לֹא דוֹמֶה עֲשֵׂה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים. עֲשֵׂה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּכֹּל. עֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים אָסוּר בַּכֹּהֲנִים וּמוּתָּר בִּלְוִיִים וּבְיִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעשה בשפחה בדרום כו'. מפרש לעיל בפרק הערל בשמעתא דפצוע דכא ע''ש:
רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵה. חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. וְהַכֹּהֲנִים נָהֲגוּ כְּרִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. חַד כֹּהֵן נְסַב בַּת גֵּרִים. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ וְאַרְבְּעֵיהּ אֲסַפְסָלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בֵּיבַי. לֹא כֵן אַלְפֹּן רִבִּי. הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא נָהֲגוּ הַכֹּהֲנִים כְּרִבִּי אֱלִעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. וְעַל הַמִּנְהָג לוֹקִין. אָמַר לֵיהּ אִין כֵּינִי אַתְּ חֲמִי מְפַייֵס וַאֲנָא מוֹקִים לֵיהּ. מִן דְקַייְמֵי אָמַר לֵיהּ. הוֹאִיל וְהוּתְּרָה הָֽרְצוּעָה אַף אֲנִי מוּתָּר בָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מן דקיימי. משקם הכהן הזה א''ל ר' הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר באשתי דהלכה כרבי יוסי בדיעבד:
א''ל. ר' ביבי לר' אבהו רבי על המנהג לוקין בתמיה וא''ל אם כן הוא אתה תראה עצמך כאלו מפייס אותי שלא להלקותו ואנא מוקים ליה מן הספסל:
וארבעיה אספסליה. ללקותו:
בת גרים. מגר שנשא גיורת:
והכהנים נהגו. סילסול בעצמן ומעלה יתירה כראב''י:
רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. הָאִשָּׁה בַת גֵּרִים לֹא תִינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה עַד שֶׁתְּהֵא אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכוּלְּהוּ מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. כִּי אִם בְּתוּלוֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיהָ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ אָבִיהָ אוֹ אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּווָֽלְדוּ בִקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּתוּלִים בִּקְדוּשַּׁת יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּייְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. מַה טַעַם. וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָֽדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הֶחַיּוּ לָכֶם. וּפִינְחָס עַמָּהֶן. מָה עַבְדִּין לֵיהּ רַבָּנִין. הֶחַיּוּ לָכֶם. לָעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לעבדים ולשפחות. אבל לא ליבעל:
ופנחס עמהן. אלמא כשרה לכהונה:
ר' שמעון אומר. האי בתולות וגו'. לדרשה אחריתא קאתי בתולות מזרע ישראל שתהא בתוליה נזרעו ונגמרו בקדושת ישראל ולומר שאם נתגיירה פחותה מבת ג' כשרה לכהונה דעיקר גמר בתולה שהן לאחר ג' שאז אם תבעל אין בתוליה חוזרין בקדושת ישראל באו:
ר' יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל. שתהא הורתה בקדושה ואפי' גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה:
ראב''י. ס''ל מזרע מקצת זרע או אביה או אמה מישראל לאפוקי בת גר וגיורת שפסולה לכהונה:
ר' יודה אומר עד שיהא אביה מישראל. דדריש מזרע עיקר זרע היינו האב לאפוקי בת גר זכר:
וכולהו. הני תנאי דלקמן מקרא אחד דרשו דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו להם כי אם בתולות מזרע ישראל וד' מחלוקת בדבר:
תמן תנינן. בפ''ק דבכורים וכל הסוגיא שם:
כֹּהֵן שֶׁבָּא עַל הַגְּרוּשָׁה וְהוֹלִיד בַּת. בַּת בַּת מָה הִיא. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר כְּשֵׁירָה וְחַד אָמַר פְּסוּלָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר כְּשֵׁירָה לְמָאן דְּאָמַר פְּסוּלָה. בַּת חָלָל זָכָר אֵינָהּ פְּסוּלָה. וַחֲלָלָה מְבָנָה אֵינָהּ פְּסוּלָה מִשֻּׁם מַה הִיא פְסוּלָה.
דִּלֹמָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רֹבָא וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא הֲווֹן יְתִבִין. רְהִיט רִבִּי יוֹחָנָן וּלְחִישׁ לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְאוּדְנֵיהּ. פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן מַהוּ שֶׁיִּשָּׂא בַת גֵּרִים. אָמַר לֵיהּ. מַה אָמַר לָךְ. אָמַר לֵיהּ. אָמַר לִי מִילָּה דְנַגָּר בַּר נַגָּרִין לֹא מְפָרֵיק לֵיהּ. לֹא אָמַר לִי 46a גִּיּוֹרֶת שֶׁהִיא כְזוֹנָה אֶצְלוֹ וְלֹא בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְחַלָּלָה. לֹא אָמַר לִי אֶלָּא בַת גֵּרִים. וּבַת גֵּרִים לֹא כְיִשְׂרָאֵל הִיא. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר. בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דלמא כו'. כתיבה בפ' הערל ושם פרשתי היטב ע''ש הגי' הנכונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source